i

.ההיסטוריה של הרפובליקה  סן מרינו   

"לא לסמוך על אף אחד" .מתוך סרט הוידיאו    Nemini  teneri  שמשמעותו

                                                 ©   Copyright by V.E. Pizzulin & M. Cecchetti

San Marino

1

המאה הXIX : נפוליאון הIII  משביע את קאבור (Cavour) שלא ירמוס את סן מרינו.    

 װײַטער   פֿריִערדיגע          

Boutros Boutros-Ghali

אחרי תבוסת נפוליאון משרטטת מועצת וינה מחדש  את מפת איטליה.

 אין סיבה לדון על מעמדה של סן מרינו, ששוב מוקפת ע"י המדינה האפיפיורית כחלק מהפסיפס של חצי האי האיטלקי.

מתקרב זמן איחודה של איטליה. הליברלים תומכים באיחוד המדינה, כאשר חלק מהם  שואפים להקמת רפובליקה דמוקרטית.

 בשנת 1849 הגיעה לשיא תמיכתם של הליברלים בסן מרינו, כאשר נכנס

גיבורם גריבלדי למדינה הקטנה. יחד אתו  נכנסו 1000  איש  ששרדו מהרפובליקה הרומאית, ובעקבותיהם דהרו הכוחות האוסטרים שמכתרים את גריבלדי ואנשיו. אין אפשרות להמלט . צריך לבחור בין כניעה לבין לחימה עד החייל האחרון.

שלטונות סן מרינו מתווכים בין הצדדים, ומאריכים את המשא ומתן.

בלילה מאפשרים לגריבלדי להמלט, יחד עם אניטה אשתו

והקצינים הקרובים  אליו ביותר. אנשי סן מרינו מספקים לתומכיו האחרים של גריבלדי עזרה רפואית, מזון, כסף ומעבר חופשי.

סן מרינו תרוויח בסופו של דבר מהכרת התודה ותמיכתם של גריבלדי . וקבוצת  הליברלים, כמו מההגנה שספקה צרפת תחת שלטונו של נפוליאון השלישי.

כדי להצליח באיחוד איטליה זקוק קאבור (Cavour) לתמיכתם של נפוליאון ה -III , של גריבלדי, ושל הליברלים. אסור לו לפעול כנגד רצונם.

בשנת 1860  עובר קאבור דרך סן מרינו בראש כוחותיו מפיימונט,

 (Piemont) ואינו פוגע בשלמות המדינה.  על הר התיתאנו נושמים לרווחה. מיד שולחים בקשה לשלטונות האיטלקים כדי לערוך הסכם רשמי

של הכרת ריבונות. הסכם זה נחתם בסופו של דבר בשנת 1862, לאחר מותו של קאבור, ע"י ראש הממשלה ראטאצי (Ratazzi) שזקוק גם הוא

 לתמיכתם של גריבלדי ושל נפוליאון.

2

NEMINI TENERI

3

Beatus Marinus

4

Consules  1243

5

Malatesta Montefeltro Albornoz

6

 Respublica

7

 Della Rovere

8

 Bembo Addison

9

 Napoleone

10

 Napoleone III Garibaldi

11

UN (ONU)