במאה הXIV משתחררת סן מרינו מקשרי האריסות במסגרת המאבק בין הגואפים והגיבלינים.

)Guefs and Guibellines) װײַטער פֿריִערדיגע

Boutros Boutros-Ghali

.בתקופה זאת התנהלה מלחמה בין הגואפים ל גיבלינים. הראשונים,

בני בריתו של האפיפיור, שולטים בעיר רימיני (Rimini) בהנהגתו של

בית מאלאטסטה (Malatesta).

והאחרונים, תומכי הקיסר, שולטים בעיר אורבינו

(Urbino) בהנהגת בית מונטפלטרו (Montefeltro). סן מרינו

שוכנת בתווך, ולמרות שלקהילה יש כבר מעמד של רשות עצמאית,

היא תומכת במונטפלטרו על מנת להשתחרר מקשריה עם הבישוף מסן ליאו. אך מטרה זו הושגה רק כעבור מאה שנה בזמן הליכתם של

האפיפיורים לאביניון (Avignon) .

בשלב הראשון הוחרם מעונו של הבישוף ששוכן בתוך החומות, אחר כך סרבו בני הקהילה לקבל את סמכותו כשופט, ולבסוף ערערו

על זכותו לגבות מיסים.

בשנת 1351 , לאחר שהגיבלינים הביסו את הבישוף פרוצי (Peruzzi),

הוא נשאר ללא בית ,כי גם מושבו בסן ליאו נלקח ממנו. אנשי סן מרינו מציעים לבישוף לחיות ביניהם, בתנאי שיחתום על מסמך המשחרר אותם מכל התחיבויותם הפיאודליות.

החשמנים אלבורנוז ואנג'ליקו (Albornoz and Angelico) ניסו

להחזיר את האזור לשליטת הכנסיה אך סן מרינו נעזבה לנפשה, ככלי קטן

במשחק שנערך בין משפחות השליטים של מאלאטסטה ומונטפלטרו.

לוחמי המונטפלטרו יורדים עם דגליהם מההר למטה , בעוד אנשי

מאלאטסטה עולים בכיוון ההפוך. אזורי סן ליאו, מאיולו

וטאלאלמלו עוברים מצד חשמן אחד לצד חשמן שני וחוזר חלילה. רק

NEMINI TENERI

Beatus Marinus

Consules 1243

Malatesta Montefeltro Albornoz

Respublica

Della Rovere